מדברי הרה"ג ר' חיים קלופט שליט"א

הרה"ג ר' חיים קלופט שליט"א ראש ישיבת 'קהילות יעקב' במודיעין עילית, ידוע בחיבתו הרבה למסורת יהדות תימן השורשית, תוך כדי שהוא מביא ראיות ומקורות מגדולי הפוסקים ראשונים ואחרונים הנוקטים כמנהגים שנהגו בתימן בפשטות תוך שמירה הדוקה לבל יסורו כקוצו של יו"ד מאשר נמסר להם מאבותיהם נע"ג.

לפניכם תמליל מדבריו שנשא בברית מילה לאחד מתלמידיו:

אני רוצה להדגיש כמה מילים, הרבה מדברים, אני שומע, על מנהגי יהדות תימן, אבל אני רוצה להגיד משהו התחזקות בנושא הזה.

הרבה דברים זה לא שאלה של מנהגים, הרבה דברים מה שיהדות תימן שומרת זה לא שאלה של מנהגים, זה שאלה של הלכות, הלכות שיהדות תימן שומרת עליהן לפי המסורת של הגדולים שלהם, לפי הרבנים, לפי הראשונים והאחרונים שהיו ביהדות, הם שומרים על ההלכות בלי קולא, בלי להתפשר.

למשל, השבת הייתי בבית הכנסת התימני, הלכתי לשמוע קריאת התורה אצל תימנים, אני אוהב ללכת לשמוע מפעם לפעם, איך שאומרים תרגום, איך שכל אחד מברך כדינא דמתניתין, כדין הגמרא. הרא"ש מתחבט איך זה שאחד קורא את כל הפרשה, סיפר לי פעם רבי פנחס קורח שליט"א, שפעם בא בחור ולא ידע לקרוא, אז החזן עם המכואט קרא בשבילו, אז היה שם מורי זקן אמר לו – אתה תיכול והוא יברך?, אחד אוכל אחד מברך? הרא"ש שואל את זה, הרא"ש נדחק להגיד תירוץ, אבל יהדות תימן שומרים על הדין, הדינא דגמרא.

אם נדבר על התרגום, זכיתי השבת לקיים את המשנה 'מעשה ראובן נקרא ולא מתרגם', אני לא שמתי לב, אני יושב וקורא, פתאום בפסוק על ראובן 'פחז כמים' הילד לא מתרגם, ואז נזכרתי במשנה, מתי זכיתי לקיים את המשנה הזאת, משנה של יותר מאלפיים שנה, שכחו ממנה, מי יודע מה זה, גזע הקודש של יהדות תימן שומרים את המשנה כמו שנאמרה, כמו שכתוב נקרא ולא מתרגם.

אח"כ באתי הביתה והסתכלתי ברש"י, הוא אומר שזה הולך על הפסוק 'ויהי בשכון ישראל', ולא מזכיר את הפסוק פחז כמים, אבל אי אפשר, אם יהודי תימן נוהגים כך אז זה מקור קדוש, הם לא עושים סתם, אין אצלם סתם, אז חפשתי בסידור רס"ג, שם הוא אומר, אלה המקראות נקראים ולא מתרגמים – ויהי בשכון ישראל, פחז כמים. ואוצר הגאונים מביא ככה בכל הנוסחאות של סידור רס"ג, ראסל מתיבת אלסיאוני, הוא כותב שלא מתרגמים גם ויהי בשכון וגם פחז כמים, כך למדו פשט במשנה, ומקיימים אותה עד היום כפשוטה.

אני שאלתי פעם אשכנזי אחד, אמרתי לו בפרשת ויצא כתוב כמה פעמים גניבה, הכל אותו דבר, תסתכל, התרגום כל פעם מתרגם אחרת, על רחל הוא אומר ונסיבת, על יעקב ויגנוב את לב לבן הארמי, וחסיל, כל פעם הוא מתרגם אחרת, לפי הענין, אז אמרתי לו איך אפשר לקרוא בלי תרגום, אתה מתבלבל, אתה חושב יעקב אבינו גנב את לבן, לא גנב, וחסיל, התרגום מפרש לנו זה פירוש התורה.

בספר העתים מביא תשובה של רב האי גאון שבאו כמה מערי אדום, באו לבבל, ערי אדום זה אירופה, רומי, והם כנראה עשו בית כנסת ולא תרגמו, והוא כותב הבאנו אותם לבית הדין והלקנו אותם, על כך שהם לא מתרגמים, בספר העתים הוא מביא את זה, הוא מביא גם שיש כאלה שרק אחד קורא, וכל אחד מברך, וזה מנהג משונה כזה, אשרי מי שיבטל את ישראל ממנהגות משונות כאלה. התרגום ניתן למשה מסיני, והתימנים שמרו על המסורת הזאת.

צריך לדעת שזה הלכה, אני רואה יהודים תימנים יקרים עוטפים את הטלית הולכים לבית הכנסת לקבלת שבת, אמרתי להם זה גמרא, רבי יהודה בר רבי אלעי היה יושב בסדינים מצויצים, הרמב"ם כותב את זה, מתעטף בציצית, הרקנטי כותב בשבת כתוב לדורותם, ובציצית כתוב לדורותם, יש פה היקש שצריך להיות ציצית בשבת, זה הסוד הדברים האלה, צריך לשמור על המסורת הזאת, על ההלכה הזאת, להתחזק בהלכה.

אני זוכר שאבא (הרב יואל קלופט זצ"ל) היה הולך להגיד שיעורים בשעריים, רבי יעקב מזרחי היה לוקח אותו על האופנוע שלו, וישבו שם שמונים תשעים יהודים עם שמלות שבאו אז מתימן, לפני שישים שנה, למדו עץ חיים של האר"י ז"ל, למדו שם יהודים עם שמלות, עם הסודר. מה זה כורך סודרא, לכו תשאלו אשכנזי, מה זה כורך סודרא, יש בגמרא כמה פעמים 'כי כורך סודרא אומר עוטר ישראל בתפארה', יש בגמרא 'לא כורך סודרא', מה זה כורך סודרא, צריכים ללכת לתימן, שם יודעים מה זה כורך סודרא, יודעים מה זה כורך סודרא, לובשים את הכיפה ועל זה עושים את הכורך סודרא.

ראיתי בספר אבן ספיר, הוא מספר על התימנים, חוזרים מבית הכנסת בסוכות והאשה יוצאת לקראתם, לוקחת מהם את הלולבים ואת האתרוגים, ושמה את זה במים, ואז הוא נזכר אבל זה משנה, לוקחת אשה את הלולב מיד בעלה ומחזירתו למים, משנה, משנה כמאמרה, זה לשמור את התורה כמאמרה.

 כשהייתי ילד היינו הולכים עם אבא לקנות אתרוגים בכפרים, לא כמו שהיום יש פרדסים, היינו הולכים בכפרים, המורי היה שואל אותי, מה מצאת בסירכה, ראיתי משהו באתרוג, מצאת סירכה, זה לא מפולש, אני אראה לך בהלכה, והם מתחילים להגיד הלכות סוכה על הרמב"ם בע"פ, הלכה אחרי הלכה אומרים, אני זוכר ראיתי הרבה יהודים, רמב"ם בע"פ, שולחן ערוך בע"פ, סימנים שלמים, בשקט בשלוה, בנחת ברוגע, כך בניגון.

כך הייתי פעם בבית הכנסת אחד, הביאו שם בשיעור רמב"ם ונציה, אתם יודעים מה זה רמב"ם ונציה, לפני 500 שנה, כל כרך כזה עולה עשרת אלפים שקל, או אני לא יודע כמה, כרוך עם קלף ועטוף עם בד, והמורי אומר להם, בית הבחירה, פרק הלכה, ואז כולם מתחילים ביחד להגיד בקול רם את ההלכה, ואח"כ הוא חוזר על זה ומסביר, ראיתי מה זה ליגרס איניש והדר ליסבר.

בבית הכנסת שם למדו גמרא גיטין, כל הציבור קרא, המורי אמר להם את הדף, כל הציבור קרא עד הנקודתיים, קראו בקול ולפי מנגינה, אני ראיתי שהם מבינים את הגמרא לפי המנגינה, אחד שינה את המנגינה עשו לו, הא, הא, מה אתה עושה אתה שינית פה את המנגינה, לא טוב, אח"כ המורי חזר ושאלו אותו קושיות התערבו, אה, מי יתננו, מי יתננו, ישראל קדושים צריך לדעת את מקור מחצבתם, לדעת לשמור את המסורת הזאת.

אנחנו יודעים שעברו הרבה תהפוכות כל היהדות, נוע תנוד הארץ כשיכור, בכל העולם גם אשכנזים גם ספרדים גם תימנים, לכולם היה ניסיון קשה בשנים האלה של ההשכלה ובלבלו את המח להרבה יהודים, ברוך ה' עכשיו דור רביעי ישובו הנה, חוזרים למקורות, זה דור של תשובה, המאה הזאת שלנו זה מפרשת ניצבים שחוזרים בתשובה, ורואים בימינו שצומחים הרבה תלמידי חכמים גדולי תורה, מחזקים את המסורת, יותר ויותר, מחזקים את ההלכה, צריך לדעת שכל אברך ביהדות תימן יש לו חובה גדולה, ללמוד הלכה להיות מורה הוראה בישראל, שידע לפסוק לפי השתילי זיתים, לפי הרמב"ם, צריך את זה, זה פיקוח נפש.

לשמור חזק על המסורת, לשמור על ההלכה, לך תשאל יהודי אשכנזי מה זה פריסה על שמע, לך לבית כנסת תימני תראה מה זה פריסה על שמע, איך זה קדושה. אני זוכר היה אסיפה של לב לאחים, היה שם רבי יעקב אדלשטיין זצ"ל, אז הוא אמר לפני שישים שנה שבעים שנה הגיעו כמה בחורים מראש העין לפונוביז', כמה בחורים הגיעו, בתפילת מנחה הם ענו בקול 'קדוש קדוש', כל הישיבה הסתכלו עליהם, אני אמרתי לעצמי, אוה, הם צנחו פה ישר מהגמרא, הם הגיעו פה ישר במנהרת הזמן, מהגמרא, בטח ככה אמרו בזמן הגמרא, זה לא מישהו שהמציא את זה, זה מדרשים, זה הכל מהגמרא ומדרשים, צריכים להתחזק ככה ביראת שמים, והבדילנו מן התועים.

תוכל להגיב כאן!