מאמר זה נדפס בפתח החוברת ‘מסכת ברכות לתשב”ר‘ שבהוצאת אלפי יהודה.
מאת מורנו הגאון ר’ פנחס קורח שליט”א
לעיון במאמר המלא כפי שנמסר על ידי מורנו הרב שליט”א לחץ כאן.
–
מַעֲלַת לִמּוּד מִשְׁנָה
בַּגְּמָרָא בָּבָא מְצִיעָא (לג, ב): וּלְעוֹלָם הֱוֵי רָץ לְמִשְׁנָה יוֹתֵר מִן הַגְּמָרָא.
בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (צט, א):
כִּי דְבַר ה’ בָּזָה, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַשְׁגִּיחַ עַל הַמִּשְׁנָה.
בְּסוֹף נִדָּה נֶאֱמַר:
תָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ, כָּל הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הָעוֹלָם הַבָּא. וְכָתַב רַשִּׁ”י שָׁם: הֲלָכוֹת – מִשְׁנָה וּבְרַיְתָא, וַהֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי.
בְּמִדְרָשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת (ז, לה):
טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה – זֶה מִקְרָא. וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ – זֶה מִשְׁנָה.
בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ רַבָּא (פי”ז):
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִלֵּק אֶת עוֹלָמוֹ לִשְׁתֵּי מִדּוֹת, אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים. אֶחָד שֶׁל מִדַּת צַדִּיקִים, כֵּיצַד, צֵא וּלְמַד מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְאֵילָךְ כֵּיוָן שֶׁבָּא אָדָם לְמִשְׁנָה וְלָמַד מֵהֶן יִרְאַת שָׁמַיִם וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא נִכְנָס לְבֵית עוֹלָמוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂמֵחַ וּבָא כְּנֶגְדּוֹ וְכוּ’.
בְּמִדְרַשׁ וַיִּקְרָא רַבָּה (פ”ז ג):
מֻקְטָר מֻגָּשׁ לִשְׁמִי וּמִנְחָה טְהוֹרָה, וְכִי יֵשׁ מִנְחָה טְהוֹרָה וּקְמִיצָה בְּבָבֶל, אֶלָּא אֵיזֶה זוֹ מִשְׁנָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְאַתֶּם מִתְעַסְּקִין בַּמִּשְׁנָה, כְּאִלּוּ אַתֶּם מַקְרִיבִין קָרְבָּן.
זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ר”מ פָּרָשַׁת פִּינְחָס (ד’ רלח):
וְאִית מָארֵי מִשְׁנָה דְּתוֹרָתָם אֻמָּנוּתָם דְּלָא זָזַת שְׁכִינְתָּא מֵהוֹן כָּל יוֹמֵיהוֹן.
בְּסֵפֶר מַעֲבַר יַבֹּק (שִׂפְתֵי רְנָנוֹת פכ”ט):
וּכְבָר יָדוּעַ שֶׁסְּגֻלַּת הַמִּשְׁנָיוֹת הֵם לְהַכְנִיעַ הַיֵּצֶר… וִיכַוֵּן לַהֲרֹג הַיֵּצֶר בְּגִרְסָתוֹ, כִּדְאָמְרוּ בְּדָוִד דְּקָטְלֵיהּ בְּגִרְסָתֵיהּ, וְעַל כֵּן אָמַר וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי. וְיוֹעִיל שִׁנּוּנָם לְטָהֳרַת הַמַּחְשָׁבוֹת.
בְּסֵפֶר שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית (מַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת אוֹת לג-לה) כָּתַב:
וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לְמִשְׁנָה שֶׁיִּהְיוּ שִׁיתָא סִדְרֵי מִשְׁנָה שְׁגוּרִים בְּפִיו בְּעַל פֶּה, וְאָז עוֹשֶׂה סֻלָּם לַנְּשָׁמָה שֶׁתַּעֲלֶה לְמַדְרֵגָה קַמָּא, וְסִימָנָךְ “מִשְׁנָה” אוֹתִיּוֹת “נְשָׁמָה”.
לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בִּקְהִלַּת קֹדֶשׁ תֵּימָן
מִימֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶם, וּלְאֹרֶךְ שְׁנוֹת הַגָּלוּת לֹא חָדְלוּ לִלְמֹד תּוֹרָה. קֶשֶׁר הָדוּק הָיָה לְיַהֲדוּת תֵּימָן עִם מֶרְכְּזֵי הַתּוֹרָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהַיְשִׁיבוֹת בְּבָבֶל, וְעֵדֻיּוֹת רַבּוֹת יֵשׁ בַּכְּתוּבִים עַל כָּךְ. לִמּוּד הַמִּשְׁנָה הָיָה נָפוֹץ מְאֹד, וְהַמְשׁוֹרֵר הָאֱלֹהִי הָר”ש שַׁבַּזִּי זיע”א כָּתַב בְּשִׁירוֹ (שרד מנאמי): אַשְׁרֵי לְמוּד מִשְׁנָה וְחִבּוּר, לִשְׁסַ”ה וְלִרְמַ”ח סוֹבְרִי. יָבִין בְּכָל טַעַם וְדִבּוּר, לֵידַע בְּתִקּוּן סוֹבְרִי. וּמֵחַכְמֵי תֵּימָן נוֹתְרוּ חִבּוּרִים וּפֵרוּשִׁים לַמִּשְׁנָה, כְּגוֹן רַבִּי זְכַרְיָה הָרוֹפֵא (רז”ה), וּפֵרוּשׁ הַמִּזְרָחִי שֶׁהוּא רַבִּי זְכַרְיָה הַחַלְפוֹנִי, וְעוֹד.
קְרִיאָה מְדֻיֶּקֶת
לְיַהֲדוּת תֵּימָן יֵשׁ מָסֹרֶת קְרִיאָה בְּנִקּוּד שׁוֹנֶה מִיֶּתֶר הַקְּהִלּוֹת בִּהְיוֹתָהּ מְדֻיֶּקֶת יוֹתֵר, כִּי בִּשְׁאָר קְהִלּוֹת לֹא שִׁמְּרוּ אֶת דִּקְדּוּק הַמִּשְׁנָה, וּפְעָמִים שֶׁהַקְּרִיאָה הִשְׁתַּבְּשָׁה, וְאֵין מַטְּרַת לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בִּקְהִלּוֹת שׁוֹנוֹת דִּקְדּוּק בַּקְּרִיאָה אֶלָּא הֲבָנַת עִנְיַן הַמִּשְׁנָה וְהַתַּלְמוּד וְלֹא שִׁמּוּר דִּקְדּוּק הַקְּרִיאָה.
עַל כֵּן בּוֹאוּ וְנַחְזִיק טוֹבָה לַאֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהָיְתָה גִּרְסַת הַמִּשְׁנָה שְׁגוּרָה בְּפִיהֶם דּוֹר אַחַר דּוֹר, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה לָהֶם קְבִיעוּת לְלִמּוּד בַּחֲבוּרָה, וְאִישׁ אֶת אָחִיו יַעֲזֹרוּ לְהָעִיר עַל הַגּירְסָא הַנְּכוֹנָה. כִּי יְדוּעָה הִיא הַנְהָגָתָם לְהָעִיר מִיָּד עַל כָּל קְרִיאָה שֶׁאֵינָהּ נְכוֹנָה, וְלֹא הָיוּ עוֹבְרִים בִּשְׁתִיקָה, וּכְעֵין מַה שֶּׁמְּעִירִים עַל שְׁגִיאָה בִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה, כָּךְ הָיוּ זְרִיזִים לְהָעִיר מִיָּד, וּמִתּוֹךְ כָּךְ נִשְׁתַּמְּרָה מָסֹרֶת דִּקְדּוּק הַקְּרִיאָה.
אַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ
עִם כָּל זֶה בָּרוּר הַדָּבָר שֶׁאֵין לוֹ לְאָדָם לְשַׁנּוֹת שׁוּם גִּרְסָא מִדַּעְתּוֹ לְפִי סְבָרָתוֹ, כִּי כְּלָל הוּא בְּיָדֵינוּ לֵילֵךְ אַחַר הַמָּסֹרֶת, שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ, וְנֶאֱמַר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ. וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצְאוּ בְּכִתְבֵי יָד עַתִּיקִים נֻסְחָאוֹת קְרִיאָה שׁוֹנוֹת, הִנֵּה בִּמְאוֹת הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת לֹא נִמְצְאוּ נֻסְחָאוֹת אֵלּוּ, אֶלָּא הֻנְהֲגָה שִׁיטָה אֲחִידָה בִּקְרִיאַת לְשׁוֹן חֲכָמִים, וְעֵדוּת לְכָךְ הֵם לְשׁוֹנוֹתָיו שֶׁל רַבִּי דָּוִד עַדֶּנִי שֶׁבְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שׁוֹנוֹת מֵהַקְּרִיאָה הַמְקֻבֶּלֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא חָזְרוּ לִקְרוֹת כְּנֻסְחַת הַקַּדְמוֹנִים.
לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בְּבָתֵּי הַכְּנֵסִיּוֹת
לִמּוּד הַמִּשְׁנָה בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הָיָה בְּמִסְגֶּרֶת הַלִּמּוּד אַחַר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית הַנִּקְרָא “שִׁלּוּשׁ”, כְּלוֹמַר לִמּוּד מִשְׁנָה, נְבִיאִים וּכְתוּבִים, וְרֵאשִׁית חָכְמָה אוֹ סֵפֶר הֲלָכָה. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב מַהֲרִי”ץ בְּסֵפֶר עֵץ חַיִּים אַחַר סֵדֶר תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְעַכְשָׁו בְּעִירֵנוּ נָהֲגוּ הַכֹּל לִקְרוֹת פֶּרֶק אֶחָד בַּמִּשְׁנָה בְּפֵרוּשָׁהּ אוֹ בְּהָרַמְבַּ”ם אוֹ בְּרַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה, וְאַחַר כָּךְ סִימָן אֶחָד בַּנְּבִיאִים, וְאַחַר כָּךְ אַרְבָּעָה מִזְמוֹרִים בְּתִלִּים. וְשָׁמַעְתִּי כִּי מִקֹּדֶם שֶׁנָּהֲגוּ זֶה הָיָה בַּר מִינָן חֳלִי הָאַסְכָּרָה מִתְפַּשֵּׁט, וְזָקֵן אֶחָד שֶׁהָיָה בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר הִנְהִיג וְהִכְרִיחַ לָעָם לָזֶה, וְנִתְבַּטֵּל בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּיל כָּל עַמּוֹ, מִכָּל מִקְרֶה וּפֶגַע רַע. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
וְיֵשׁ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁקָּבְעוּ לִמּוּד בִּשְׁעוֹת לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם בַּמִּשְׁנָה כִּשְׁעָתַיִם, בְּפֵרוּשֶׁיהָ וּבְלִבּוּן מַעֲמִיק בַּהֲבָנַת הַמִּשְׁנָה, וְסֵדֶר הַלִּמּוּד לְפִי מִנְהָגֵנוּ הָיָה בִּשְׁנֵי אֳפָנִים. בְּדֶרֶךְ כְּלָל בְּלִמּוּד הַשִּׁלּוּשׁ שֶׁאַחַר הַתְּפִלָּה הָיָה קוֹרִין אֶת הַמִּשְׁנָה כָּל הַצִּבּוּר בְּיַחַד וְאַחַר כָּךְ הָיָה הָרַב חוֹזֵר עַל גִּרְסַת הַמִּשְׁנָה, וְשׁוּב חוֹזֵר עַל הַמִּשְׁנָה בְּשִׁלּוּב פֵּרוּשׁ רַבֵּנוּ עוֹבַדְיָה בְּלִי מַשָּׂא וּמַתָּן כֵּיוָן שֶׁהָיוּ נֶחְפָּזִים לָצֵאת. וּבַלִּמּוּד שֶׁלִּפְנֵי הַצָּהֳרַיִם בְּהִשְׁתַּתְּפוּת יְחִידֵי סְגֻלָּה, כָּל אֶחָד הָיָה קוֹרֵא בְּתוֹרוֹ מִשְׁנָה, וְחוֹזְרִים כָּל הַצִּבּוּר לְקָרְאָהּ כְּאֶחָד בְּקוֹל רָם בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה הֲדוּרָה, וְשׁוּב הָרַב הָיָה חוֹזֵר עָלֶיהָ לְלֹא פֵּרוּשׁ, בְּפִסּוּק וּבְהַטְעָמָה, וּלְאַחַר מִכֵּן הָיָה לוֹמֵד אֶת הַמִּשְׁנָה עִם מְפָרְשֶׁיהָ וְנוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בַּהֲבָנָתָהּ.