כאשר בחור ישיבה שלח מכתב שאלה להג”ר מיכל יהודה ליפקוביץ זצ”ל בנוגע לשמירה על מנהגי תימן בישיבה, הוא קיבל בחזרה מכתב מפורט בכתב יד קודשו והיה נראה שהשקיע בו מפאת חשיבות הענין.
וכך הוא נוסח תשובתו:
בס”ד טבת תשס”ז
שלו’ רב לאוהבי תורתיך!
שאלתך היא שאלת בן תורה,
אך לא הגעתי לידי מדה להכריע הלכה למעשה אלא לפי נטיית הדעת היה נראה להחזיק דרך אבותיכם לנהוג כפי פסקי השו”ע שקבלו עדת התימנים שעי”ז תהיה קשור לעדה הקדושה של עדת התימנים של הדורות הקודמים שהחשיבו עקר תכלית החיים הוא העוה”ב רק מקום ההכנה להשיג את עוה”ב הוא העוה”ז ע”י לימוד התורה וקיום המצוות, כידוע שבתימן עצמו חיו חיי דחקות בתכלית הפשטות.
החותם בהצלחה מיכל יהודה ליפקוביץ