מאמר זה נדפס בפתח החוברת ‘רש”י לתשב”ר‘ שבהוצאת אלפי יהודה.
מאת מורנו הגאון ר’ פנחס קורח שליט”א
מעלת פירוש רש”י
רבינו שלמה יצחקי גדול המפרשים לתורה ולנביאים וכתובים (תנ”ך), ורוב מסכתות התלמוד,
ונקרא בקצרה בשם רש”י, זכה להתקבל בכל עם ישראל בכל מושבותיהם, ממזרח וממערב מצפון
ומים.
חיבורו זכה להיקרא פרשנדת”א, כך הוא נקרא על ידי רבי אברהם אבן עזרא, וכך
כתב עליו בשירו:
אוֹר לְכָל סוֹמֶא, בּוֹ כָל צָמֵא, נוֹפֶת מִתְקוֹ שָׁתָה.
פֵּירוּשׁ נוֹרָא, שָׂם לַתּוֹרָה, עַל כֵּן נִקְרָא פַּרְשַׁנְדָּתָא.
הרמב”ן בהקדמתו לפירושו לתורה כותב על רש”י:
ואשים למאור פני נרות המנורה הטהורה, פירושי רבינו שלמה עטרת צבי וצפירת
תפארה, מוכתר בנימוסי במקרא במשנה ובגמרא, לו משפט הבכורה, בדבריו אהגה,
באהבתם אשגה, ועמהם יהיה לנו משא ומתן ודרישה וחקירה, בפשטיו ומדרשיו וכל
אגדה בצורה, אשר בפירושיו זכורה.
גם המאירי בהקדמתו לפירושו למסכת אבות כותב על רש”י:
וראש לכל החיבורים שנתחברו דרך פירוש הם פירוש רש”י ז”ל, ואם רבו
הלוחמים עליו, כלי זיינו עליו ותשובתו מתוך דבריו, כולם נכונים למבין, אין מעלתו
ניכרת רק ליחידים, כי במלה אחת יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות, אלא
שלא כיוון בהם לענין פסק כלל.
הנה כי כן למדנו מעט מגדולתו בפי קדמוני המפרשים. ואכן פירושי רש”י הם ראש
לכל הפירושים הן במקרא והן בתורה שבעל פה, לרוב מסכתות הש”ס. והוא לעיניים
לכל הלומדים. וגדלותו של רש”י בכך שבמקומות רבים כתב :”לא ידעתי פירושו או
לא ידעתי מקורו”. הלימוד בדברי רש”י נוסך בקרב הלומד ענוה ואמונה ויראת שמים.
ומעלה נוספת לפירושו כמו שכתב המאירי שרש”י כלל במלה אחת תירוצים לחבילי
קושיות. וכל המעיין ולומד בדבריו כראוי יזכה למצוא פנינים רבות בביאור הסוגיות
ובישוב חבילי קושיות. וכבר נכתבו חיבורים רבים על דיוקי הלשונות ברש”י, כגון על
כל תיבות “כלומר” שבא ליישב קושי אפשרי בסוגיא, וכן תיבות “אע”ג” וכיוצא
בהנה, ומי שאינו מבחין בחידושים שיש בדברי רש”י הרי עדיין אינו מבין את הסוגיא
כראוי.
לעומת זה בפירושי התורה, אף שרש”י נקט בשיטה של פירוש הפסוקים לפי
פישוטם, מכל מקום במקומות רבים נשען על מדרשי חז”ל בהבאת מאמרי חז”ל
בגמרא ובמדרשים, וכן הסתמך רבות על תרגום אונקלוס “כתרגומו” וכיוצא בלשונות
כאלה. פירושים רבים נכתבו בהבנת דברי רש”י כגון רבי אליהו מזרחי, ושפתי
חכמים, וגור אריה למהר”ל וכיו”ב.
ובדברי הרמב”ן וראשונים שעמלו בדברי רש”י בקושיות ובחבילי תירוצים, ימצא
כל המעיין העמל בהבנת דברי רש”י את מבוקשו, ואדם הלומד בצורה שטחית וסבור
שכל דברי רש”י פשוטים וברורים, ואינו יורד לעומק הבנת דברי רש”י אות הוא שלא
הבין דברי המפרשים על בוריים.
לימוד רש”י בקהילות תימן
רש”י בתורה
בקהלות רבות בתימן זכה פירושו של רש”י לתורה להיות חלק מסדרי הלימוד של
שבת בשעות אחר הצהרים, שעה של עונג שבת בלימוד רש”י על הפרשה בנעימה
מיוחדת, כאשר כל אחד מהנוכחים בבית הכנסת קורא רש”י על הפסוק בתורו, ללא
קריאת הפסוקים וצמידות ועיון בפסוק, ואם אחד הקוראים טועה מתקנים אותו, וכך
מדי שנה בשנה קוראים את פירש”י לפרשה בלי שום עיון ודקדוק. וזאת מלבד לימוד
ההלכה בשלחן ערוך דבר יום יומו והלכות המועדים בזמנן, וקריאה בזוה”ק או
בתיקונים על ידי יחידי סגולה, ראשוני הבאים לבית הכנסת.
פירושו של רש”י לתורה זכה להעתקות רבות בכתבי יד בתוך ספרי “פרשה”,
הכוללים את המקרא ותרגום אונקלוס ותרגומו של רס”ג “התפסיר”. ועם הגעת ספרי
הדפוס לתימן נתמעטו העתקות פירושי רש”י בכתבי יד.
רש”י בתלמוד
לעומת זה בלימוד התלמוד הרי הלומדים בסוגיא תוך כדי משא ומתן מעיינים
לראות מה פירש רש”י, ויש שהיו מדלגים על פירוש רש”י. ומעטים מאד ירדו לעיון
עומק הפשט בדברי רש”י. ומאידך כאשר היו לומדים מדי יום ביומו אחרי תפלת
ערבית בספר עין יעקב והוא אגדות התלמוד שנתחבר על ידי רבי יעקב בן חביב לפני
כחמש מאות שנה, לרוב היו קוראים את רש”י על הסוגיא.
נמצינו למדים כי פירושיו של רש”י היו נחלת כל הקהלות ברב או במעט, וכאשר סגולת קריאת
רש”י אף היא כשלעצמה תרמה לחוסן הרוחני של יהדות תימן שנודעה לתהלה לשם ולתפארת
ביראת ה’ טהורה, ואמונה תמימה שמקורה בלימוד תורת ה’ ובחכמת וצדקות המפרשים, ועל צבאם
רבינו שלמה יצחקי זת”ל.