מאמר זה נדפס בפתח החוברת ‘גמרא לתשב”ר‘ שבהוצאת אלפי יהודה.
מֵאֵת הַגָּאוֹן הָרַב פִּינְחָס קוֹרַח שְׁלִיטָ”א
מֵעוֹלָם לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵאֲבוֹתֵינוּ, וְאַף בִּקְהִלּוֹת הַקֹּדֶשׁ בְּתֵימָן לְדוֹרוֹתֵיהֶן עָסְקוּ בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, וְאַף שֶׁהָיְתָה תֵּימָן רְחוֹקָה מִשְּׁאָר גָּלִיּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן לֹא הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת מֵרְצִיפוּת עֲמַל הַתּוֹרָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁגָּלוּ, תּוֹרָה הָיְתָה עִמָּהֶם, וְאַף הַמִּשְׁנָה וְהַגְּמַרָא הָיוּ נַחֲלַת אֲבוֹתֵינוּ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הַמַּהֲרִי”ץ, גְּאוֹן חַכְמֵי תֵּימָן, בִּ’מְגִלַּת תֵּימָן’, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ:
“עַד אֲשֶׁר הֵקִים ה’ מֵאִיר עֵינֵי הַגּוֹלָה מָרָנָא וְרַבָּנָא רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ אֲשֶׁר חִבֵּר וְקִבֵּץ הַשְּׁמוּעוֹת מֵחַכְמֵי הַדּוֹרוֹת בַּמִּשְׁנָה אֲשֶׁר חִבֵּר, וַיִּשְׁלַח אוֹתָהּ אֶל כָּל בְּנֵי הַגּוֹלָה. וְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר הַמֶּלֶךְ מַגִּיעַ, קִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם לְדוֹרוֹת עוֹלָם. וְאַחַר זֶה כְּשֶׁחֻבְּרָה הַגְּמַרָא גַּם הִיא נִתְפַּשְּׁטָה בְּכָל הַגָּלִיּוֹת, וְגָלוּת צַנְעָא כְּמוֹ הֵם. וְקִבְּלוּהָ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, וְהָיוּ מַעְתִּיקִים אוֹתָהּ לְלַמֵּד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, וְהָיוּ מְפָרְשִׁים בָּהּ פֵּרוּשִׁים עֲצוּמִים. וְכָל אֶחָד מֵהַחֲכָמִים הַמַּרְבִּיצִים תּוֹרָה הָיָה עוֹשֶׂה לְעַצְמוֹ קִצּוּר פִּסְקֵי הַדִּינִים מֵהַגְּמַרָא, וְעָשׂוּ קֻנְטְרֵסִים”.
וְכַמָּה מַסֶּכְתּוֹת בְּכִתְבֵי יָד נוֹתְרוּ עַד הַיּוֹם מִתְּקוּפוֹת קְדוּמוֹת, וְכֵן לְמֵדִים אָנוּ מִתּוֹךְ קִטְעֵי הַגְּנִיזָה שֶׁהָיָה קֶשֶׁר בֵּין גְּאוֹנֵי בָּבֶל לְחַכְמֵי תֵּימָן בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אַף הָרַמְבַּ”ם וּבְנוֹ וּבְנֵי בָּנָיו נִשְׁאֲלוּ מִתֵּימָן בְּעִנְיְנֵי הֲלָכָה וֶאֱמוּנָה, וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים. חַכְמֵי תֵּימָן עָסְקוּ בְּבֵאוּר הַתַּלְמוּד, אַךְ לֹא נִשְׁתַּיְּרוּ בְּיָדֵינוּ כִּי אִם שְׂרִידִים מֵחֲמַת רֹב הַטִּלְטוּלִים וְהַגָּלִיּוֹת שֶׁהָיוּ מְנָת חֶלְקָם.
וְהִנֵּה, בֵּין יְצִירוֹת הַפְּאֵר מִלִּפְנֵי כִּשְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה, שָׂרַד חִבּוּרוֹ הַנִּפְלָא שֶׁל הָרַב דָּוִד עַדֶּנִי זַצַּ”ל, וְהוּא מִדְרָשׁ הַגָּדוֹל מְלֶאכֶת מַחְשֶׁבֶת שֶׁל מִדְרְשֵׁי הֲלָכָה וְאַגָּדָה עַל פָּרָשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה, מְשֻׁבָּץ בִּמְכִילְתָא וְסִפְרָא וְסִפְרֵי הַגְּמַרָא, וּמִלְּשׁוֹנוֹת הָרַמְבַּ”ם בַּהֲלָכָה, אֲשֶׁר עַיִן חַדָּה תַּשְׂכִּיל לְהָבִין שֶׁאֵלֶּה לְשׁוֹנוֹת הָרַמְבַּ”ם הָעֲרוּכִים כִּלְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ. וְכָל אוֹתָם שֶׁתֵּאֲרוּ אֶת חִבּוּרוֹ שֶׁל רַבִּי דָּוִד עַדֶּנִי, לֹא הִשְׂכִּילוּ לַעֲמֹד עַל הַהֶקֵּף הֶעָצוּם שֶׁל לְשׁוֹנוֹת הַגְּמַרָא הַמְשֻׁלָּבִים בַּמִּדְרָשׁ, כַּאֲשֶׁר הַמְּקוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ לְפָנָיו הָיוּ בְּכִתְבֵי יָד, וְכֵן לְשׁוֹנוֹת מְכִילְתָא שֶׁהִשְׁתַּמְּרוּ רַק בְּתֵימָן, וּמַעֲלָה יְתֵרָה לְחִבּוּרוֹ שֶׁמִּמֶּנּוּ אָנוּ לְמֵדִים עַל נֻסְחָאוֹת מְקוֹרִיּוֹת בִּלְשׁוֹנוֹת הַתַּלְמוּד שֶׁבָּהֶם נִתָּן לְיַשֵּׁב כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת מֻקְשִׁים שֶׁעָמְדוּ בָּהֶם הָרִאשׁוֹנִים. וְרַק הַלּוֹמֵד הַמָּצוּי תָּמִיד בְּסֻגְיוֹת הַתַּלְמוּד יֵדַע לְהַעֲרִיךְ נְכוֹנָה אֶת עֹשֶׁר הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה לְנֶגֶד עֵינֵי קַדְמוֹנֵינוּ.
וְכֵיוָן שֶׁהַחִבּוּרִים הָיוּ בְּכִתְבֵי יָד, הִנֵּה לֹא נָפוֹצוּ הַרְבֵּה בִּקְהִלּוֹת תֵּימָן כֵּיוָן שֶׁאֵין יַד הַכֹּל מַשֶּׂגֶת לְהַעֲתִיקָם, וְלָכֵן הַתַּלְמוּד וְהַמִּשְׁנָה הָיוּ נַחֲלַת הַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה’ קוֹרֵא. וְעִם הַגָּעַת סִפְרֵי הַדְּפוּס לְתֵימָן הִגִּיעוּ גַּם סִפְרֵי תַּלְמוּד וּמִשְׁנָיוֹת וְסִפְרֵי רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים, וְאָז הִתְרַחֵב יוֹתֵר הֶקֵּף הַלּוֹמְדִים. וְכָל מִי שֶׁטָּעַן כִּי יַהֲדוּת תֵּימָן הָיְתָה דַּלָּה וַעֲנִיָּה מֵחִבּוּרֵי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, וְלָכֵן לֹא פָּסְקוּ כְּדַעַת הָאַחֲרוֹנִים מִתּוֹךְ חֹסֶר יְדִיעָה וְלִמּוּד, דְּבָרִים אֵלּוּ בְּטָעוּת יְסוֹדָם, וְהָרְאָיָה לְכָךְ מִדִּבְרֵי מהרד”מ, מְחַבֵּר סֵפֶר ‘שְׁתִילֵי זֵיתִים’ עַל שֻׁלְחָן עָרוּךְ אֹרַח חַיִּים, וְהַמַּהֲרִי”ץ בְּחִבּוּרָיו, שֶׁהֵבִיאוּ בְּסִפְרֵיהֶם דִּבְרֵי סְפָרִים לַעֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת.
שִׁיטַת לִמּוּד הַגְּמַרָא
שִׁיטַת לִמּוּד הַגְּמַרָא בְּתֵימָן שׁוֹנָה מְאֹד מִשִּׁיטַת הַלִּמּוּד בְּעוֹלַם הַיְשִׁיבוֹת, כִּי שִׁיטַת הַלִּמּוּד הִיא בְּאֶמְצָעוּת אֲמִירַת הַשִּׁעוּר עַל יְדֵי הָרַב שֶׁהָיָה גּוֹרֵס אֶת הַסֻּגְיָא תְּחִלָּה בְּלִי הֶסְבֵּר, וְשׁוּב הָיָה חוֹזֵר עַל הַסֻּגְיָא בְּהֶסְבֵּר רָחָב וּמְסַכֵּם אֶת הַסֻּגְיָא לַהֲלָכָה, כְּדֵי לַאַסַּוְקֵי שְׁמַעְתָּא אַלִּבָּא דְּהִלְכָתָא. וּמְעַיְּנִים בְּסִפְרֵי הַפּוֹסְקִים אִם אָכֵן נִפְסַק כֵּן לַהֲלָכָה, וְאִם לָאו, מְבָרֵר הָרַב אֶת מְקוֹר הַהֶבְדֵּלִים בְּמַסְקְנוֹת הַסֻּגְיָא אוֹ שֶׁמָּא יֵשׁ טָעוּת בַּהֲבָנַת הַסֻּגְיָא. וְרַבִּים הָיוּ גּוֹרְסִים אֶת הַסֻּגְיָא כָּל הַלּוֹמְדִים כְּאִישׁ אֶחָד בְּקוֹל אֶחָד בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה טְהוֹרָה, וּמְסַיְּמִים אֶת הַלִּמּוּד בְּקוֹרַת רוּחַ. אָמְנָם לִמּוּד זֶה לֹא הָיָה נַחֲלַת הַכְּלָל כֵּיוָן שֶׁרַבִּים הָיוּ טְרוּדִים אַחַר פַּרְנָסָתָם, וְרַק יְחִידֵי סְגֻלָּה שֶׁהָיוּ מַשְׁכִּימִים קוּם, אוֹ בְּשַׁבָּת אַחַר הַצָּהֳרַיִם שֶׁהָיוּ מְקַיְּמִים שִׁנּוּן בְּשַׁבָּת תַּעֲנוּג. וּבִמְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ רֹב הַצִּבּוּר עֲמֵלִים לְפַרְנָסָתָם, הָיָה עִקַּר לִמּוּדָם בְּשַׁבָּת בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְפֵרוּשׁ רַשִּׁ”י עַל הַתּוֹרָה וּבַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ. מִלְּבַד זְמַנֵּי הַלִּמּוּד הַקְּבוּעִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ בַּ’שִּׁלּוּשׁ’ שֶׁהָיָה נִלְמָד בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת אַחֲרֵי תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, בַּמִּשְׁנָה וּבְאַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים (תַּנַּ”ךְ) וְרֵאשִׁית חָכְמָה. וְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית לוֹמְדִים בְּסֵפֶר ‘עֵין יַעֲקֹב’, וְהוּא בָּנוּי עַל אַגָּדוֹת הַתַּלְמוּד וְכַמָּה הֲלָכוֹת בָּרַמְבַּ”ם וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ. וּבְעֶרֶב שַׁבָּת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם רַבִּים הָיוּ בָּאִים לִלְמֹד בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ. וְזֶה הָיָה נַחֲלַת הַכְּלָל כָּל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. אַךְ יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה קָבְעוּ לָהֶם עִתִּים נוֹסָפִים לְלִמּוּד, וּבִרְבוֹת הַזְּמַן הָיוּ לִמְאוֹרֵי הַדּוֹרוֹת וּמַנְהִיגֵי הַצִּבּוּר.
הִנֵּה כִּי כֵן נִמְצֵינוּ לְמֵדִים כִּי מִימוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּסְקָה יְשִׁיבָה מֵהֶם, וְהִיא שֶׁעָמְדָה לָנוּ לִשְׁמֹר עַל טֹהַר יִרְאַת שָׁמַיִם שֶׁהָיְתָה נְסוּכָה עַל פְּנֵיהֶם. וְלִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא קִיּוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִשְׁמַת חַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל. וְעָלֵינוּ לְהַחֲזִיק בָּהּ כִּי הִיא יָתֵד אֵיתָן שֶׁלֹּא יִמֹּט. וּבִזְכוּתָהּ נִזְכֶּה לְחַיֵּי נֵצַח כִּי הִיא חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, וּבָהּ נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה.